חכמת שלמה על בבא בתרא קמ״א

1 גמ' במאי אמר רב אשי אמריתא לשמעתא כו' נ"ב ס"א היכא משכחת לה:

2 תוס' בד"ה אלא לאביי כו' וטעמא משום דסבר שלא נתכוין וכו' כצ"ל ונ"ב פי' רשב"ג:

3 בא"ד ועוד איכא למימר כו' נ"ב חוזר אקושיא דלעיל וק"ל:

4 בד"ה וליטעמיך כו' וי"ל דלישנא דיורש כו' ונ"ב דלישנא דיורש אינו משמע יורש בעל כרחו ודו"ק:

5 בד"ה ובת היה לו וכו' וי"ל דשמא קטנה היתה וכו' נ"ב וסוברים במדרש דשלשה שנותיהן שוות רבקה קהת כו' ודו"ק היטב. עיין ביבמות דף ס"א ע"ב בתוספות:

6 גמ' ולימא ליה ר"מ היא כו' נ"ב יש מקשין א"כ ליקשי רב הונא אנפשיה דהא התם פסק להדיא כר"מ ומאי זה ולימא ר' מאיר היא דקאמר ונראה לי דבודאי ידע המקשה שפיר דיש לחלק בין לדבר שישנו בעולם כו' וא"כ פריך שפיר ולימא מתניתין ר"מ היא דסבר אפילו לדבר שלא בא לעולם מקני דהא לאחר שאתגייר דבר שלא בא לעולם הוא ורב הונא לא פסק כוותיה אלא גבי לדבר שישנו בעולם כגון פירות דקל ומשני ר"מ גופיה נמי לא ס"ל אלא לדבר שישנו בעולם וכדפירש רשב"ם ודו"ק:

7 ר"ש בד"ה המבשריני כו' אלא מנה ופרכינן כו' יטול מנה למעוטי נפל כו' הד"א:

8 בד"ה אימר דשמעת ליה לר"מ בדבר שישנו כו' כצ"ל:

9 תוס' בד"ה ולימא ליה כו' והוא לא הזכיר לשון מתנה כו' נ"ב פירוש אלא אמר יטול מנה א"כ בעל כרחו בתורת ירושה קאמר ואפ"ה דבריו קיימים א"כ לא נוכל לאוקמי מתניתין כרבנן דפליגי על ר' יוחנן בן ברוקה ואין להקשות אם כן רב הונא כמאן אתי דהא רבנן נמי ס"ל דמזכה לעובר דהא בלשון מתנה קנה וי"ל דאתי כרבנן דר' יוסי וק"ל: